אות יקיר העיר חיפה לשנת 2016

אות יקיר חיפה הוענקה השנה ל – 12 אישים ובהם:

* מר משה שטטמן
* האחות הנזירה קתרינה פוקס
* ד"ר עיסא ניקולא
* השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס
* מר יעקב זעירא
* גב' טליה זאבי
* רו"ח דוד הנדל
* עו"ד אברהם הללי
* ד"ר אסתר גולן
* פרופ' רבקה אייזיקוביץ
* פרופ' משה איזנברג
* השופטת (בדימוס) טובה שטרסברג כהן

יקיר העיר הוענק השבוע בטקס חגיגי כאות הוקרה על פעילותם הציבורית ותרומתם רבת השנים לעיר חיפה ולמדינת ישראל. עיריית חיפה מעניקה מדי שנה 12 עיטורים המהווים ציון והכרת תודה והערכה של הקהילה בחיפה למפעל חיים של הנבחרים. העיטור מוענק בגין חלוציות, התמדה, פעילות למען דו-קיום, יצירתיות, הנהגת חידושים ומסורות, פיתוח תחומי פעילות, מעשי מופת מתמשכים.

מנימוקי הוועדה לבחירת יקירי העיר חיפה לשנת 2016:

פרופ' משה איזנברג

מעמודי התווך בבית הטכניון בכלל, ובפקולטה להנדסת חומרים בפרט. עם שובו מפוסט דוקטורט באוני' קורנל בארה"ב, היה חלוץ בתחום החומרים האלקטרוניים והמוליכים למחצה, פני שטח ושכבות דקות של מתכות, ממשקי מתכת, תחום שמשך לפקולטה דוקטורנטים ומסטרנטים רבים, וכן עשרות סטודנטים שוחרי טכנולוגיה וחידושים.
מחקריו בתחומים שונים של חומרים אלקטרוניים כולל מוליכים למחצה (מל"מ), פני שטח ושכבות דקות של מתכות, שכבות דיאלקטריות, ממשקי מתכת/מל"מ ומתכת/מבדד/מל"מ. הדגש הינו על קורלציה בין תהליכי ייצור, תכונות פיסיקליות כמו מבנה והרכב ותכונות חשמליות.
פרופ' איזנברג הביא עידן חדש לטכניון ונושאים חדשים שעיצבו את פני הפקולטה להנדסת חומרים והמכון למצב מוצק שבו היה חבר ועמיד את המחלקות הללו בשורה אחת עם מחלקות החומרים המובילות בעולם, ובהם, MIT , קורנל, והאוני' בסנטה ברברה קליפורניה.
פרופ' איזנברג, פרסם למעלה מ – 250 מאמרים בספרות המדעית הבינלאומית ומחזיק ב – 8 פטנטים בארה"ב ובאירופה.
אישיותו הנוחה ודרכי הנועם שלו, הביאו למעבדותיו, עשרות סטודנטים שסיימו תארים מתקדמים בהנחייתו. בוגריו תופסים היום עמדות מפתח בכל מגזרי התעשייה האלקטרונית וההייטק הישראלי ועל כך גאוותו.

פרופ' רבקה אייזיקוביץ

שימשה שנים רבות כראש החוג למנהיגות חינוכית ומדינית בפקולטה לחינוך באוני' חיפה. בתפקידה, קידמה והכשירה סטודנטים לתואר שני כמנחים למדריכים בחינוך הבלתי פורמאלי. על בסיס זה, נוצר הקשר בין קרן סאבו והאונ', להענקת מלגות לסטודנטים באמצעות הקרן, על-פי צוואתו של מר ישראל סאבו ז"ל.
במשך שנות עבודתה באוני' חיפה, הייתה פעילה ועמדה בראש ועדות ארציות ובינלאומיות רבות שעסקו במחקר, בהוראה ובחינוך. בין תפקידיה הרבים, כיהנה כיו"ר הוועדה למניעת הטרדה מינית באוני' חיפה וכראש ביה"ס לחינוך ומנהיגות באוני'.
פרופ' אייזיקוביץ פרסמה עשרות מאמרים ופרקים בספרים, וקיבלה מענקי מחקר רבים. ספר מוכר מאד שלה, מסכם את מחקרה בנושא הצלחה של קליטת עולים חדשים צעירים מברית המועצות, על רקע תהליך הגלובליזציה. במקביל לעבודתה המדעית והחינוכית, פעילות התנדבותית רבה ומגוונת, בה היא פועלת ללא לאות, לקידום הטרוגניות ונגישות במערכת החינוך.
פרופ' אייזיקוביץ, הכשירה דור שלם של חוקרים ובעלי מקצוע בתחום החינוך. גם לאחר פרישתה לגמלאות, ממשיכה להדריך וללמד סטודנטים ובכך תרומתה הרבה בהכשרת הדורות הבאים של אנשי מקצוע ומדע בתחום.

ד"ר אסתר גולן

החלה את עבודתה במרכז רפואי רמב"ם בשנת 1984, וכיהנה כמנהלת משאבי אנוש וארגון, מנהלת אדמיניסטרטיבית וסגן מנהל ביה"ח.
בכל תחומי אחריותה, הטביעה ד"ר גולן את רשומה. על אף מגבלות תקציביות ומכשולים בירוקרטים, הצליחה להעלות באופן משמעותי את הסטנדרטים בתחום הניהול הלוגיסטי והפיננסי, תזמון משאבים, רמת שירות מנהלה, חידוש תשתיות ושיפור חזותו החיצונית של ביה"ח, ועל כל אלה, מערכות מידע מודרניות ומתקדמות – מהמובילות בתחומן.
מאז שנת 2004, הייתה ד"ר גולן, אחד מעמודי התווך ליוזמה וקידום תכנית האב של רמב"ם במסגרת חזון "אדם", תכנית שרקמה עור וגידים מיד לאחר מלחמת לבנון השנייה. ד"ר גולן הייתה ממובילי תכנית האב על כל מרכיביה (תכנון, מימון, ביצוע ויישום בשטח). במסגרת התכנית, נבנו ביה"ח ממוגן ייחודי מסוגו בעולם לכ- 2000 חולים, ביה"ח 'רות רפפורט' לילדים ומרכז אונקולוגי עבור חיפה והצפון שייחנך השנה.
זוהי ללא ספק תכנית ששינתה את פני רמב"ם והצעידה אותו לשחקים חדשים.
ד"ר גולן היא מנהלת של אנשים, אשת חזון, אשת עשייה היודעת להצעיד קדימה פרויקטים אדירים בניהול בזכות אישיותה, מקצועיותה, יחסי אנוש ומסירות אינסופית.

עו"ד אברהם הללי

עו"ד אברהם הללי החל את עבודתו המשפטית, טרם קבלת הרישיון כרשם ומבקר תביעות בהסדר ורישום המקרקעין בגליל במשרד המשפטים.
לאחר הסמכתו, החל לעבוד כיועץ משפטי ומנהל ענייני המקרקעין של קק"ל, מנהל ארצי של מקרקעי קק"ל והימנותא בע"מ עד שנת 1999.
עו"ד הללי הוא שם דבר בדיני מקרקעין, בעל ידע רב וניסיון עצום בדיני הסדר המוכרים למעטים בלבד, ובר סמכא בנושאים משפטיים סבוכים ומורכבים הקשורים לרישום וזכויות במקרקעין. הללי ערך מחקרים, יעץ לרבים ולימד בטכניון ובאונ' חיפה.
מכהן כחבר המרכז העולמי למורשת יהדות ארם צובא (חלב), וכיו"ר קהילת יוצאי ארם צובא בחיפה וחבר הנהלת ועד העדה היהודית הספרדית בחיפה.
עו"ד הללי פועל שנים רבות בוועד העדה הספרדית ובבית האבות הספרדי במגוון תחומים ובהם, חינוך, רווחה, סיוע לנזקקים, קשישים, חלוקת מלגות לתלמידים וסטודנטים מטעם העדה ועוד.

רו"ח דוד הנדל

פועל רבות למען שימור מורשתה של העיר חיפה, האדרת שמה ברבים וייצוג מכובד של מקום ההיסטוריה בהוויית המציאות העכשווית.
כאשר נטל על עצמו את ניהול וקידום ה"עמותה לתולדות חיפה", הפכה העמותה בהנהגתו הצנועה אך הנחושה, לגוף מוביל בחקר חיפה ובתרומה לידע אודותיה. העמותה מצאה משכן מרווח ומסודר, יצרה יש מאין ארכיון שופע חומר, גייסה חוקרים ומתנדבים רציניים ומעמיקים, פעלה להפצת הידע שרכשה על תודות העיר. לשיא הישגיו במסגרת זו, הגיע מר הנדל עת ייסד כתב עת לתולדות חיפה. מיום היווסדו דאג לבססו על גישה מחקרית מכובדת, עריכה מדעית ולשונית, עיצוב משובח והעדפת איכות על כמות ורדידות החומר. כתב העת מציג מחקרים באופן שווה לכל נפש, משרת אוכלוסייה גדולה של תלמידים, חובבי היסטוריה של חיפה, שוחרי ידיעתה וחוקריה.
בנוסף, יזם מר הנדל פעילויות ציבוריות שונות במסגרת העמותה, ובהן, טקס אזכרה שנתי לחללים הודיים שנפלו בכיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה אשר הפך לאירוע המושך קהל רב, אישים מן הרמה הגבוהה בממסד הביטחוני והדיפלומטי, ולשם כך גייס גם את שגרירות הודו בישראל, הרואה בטקס הנערך בחיפה את אחד משיאי פועלה בישראל.
בתריסר השנים האחרונות, מכהן בוועדת השמות לרחובות ושילוט היסטורי של עיריית חיפה. תרומתו לוועדה מרשימה במובן המקצועי של מתן שמות לרחובות, כיכרות ואתרים שונים והן בנוכחותו ובהיותו גורם מאזן בין השקפות שונות בעת הדיונים.
אישיותו הנעימה והאדיבה מאפשרת לו למצוא מסילות של הגיון הנשען על ידע ואחריות ציבורית, ובכך הוא מקדם את פעילות הגופים אליהם הוא משתייך בצורה מרשימה.

גב' טליה זאבי

עוסקת שנים רבות בגיוס הקהילה למען בני נוער בהדרה ובמצבי הזנחה וסיכון שונים בחיפה. את פועלה למען תכנית סחלב (סיוע חרום לנוער במצבי סיכון), החלה טרם הקמתו, התנדבה להיות חלק מקבוצת אנשי מקצוע שהחלו לחפש מענה הולם לנוער שורד רחובות בעיר. זאבי הייתה שותפה בגיוס משאבים לשיפוץ הבית לנוער חסר קורת גג, גיוס תרומות לתרופות, ביגוד ומתנות לחגים.
מתוך אמונה ביכולתם של בני הנוער, גייסה הגב' זאבי אנשי מקצוע בתחומים שונים, על מנת שתינתן להם הזדמנות להכיר תחומי עניין שונים, ובהם, צילום, אמנות, ביקורים קבועים במוזיאון ועוד.
בנוסף, הובילה להקמת פרויקט "ערים בלילה" העוסק בנערות מעורבות בזנות, ה"חצר הנשית" – פרויקט לטיפול בנערות בסיכון גבוה וכן "ניידת כתובת רחוב" לאיתור בני נוער משוטטים. מלווה את הפרויקטים בתרומות כספיות, בפגישות מקצועיות ובקשר עם שירותים שונים בעיר.
הגב' זאבי משקיעה רבות מיכולותיה, זמנה, מרצה ונדיבותה להשגת תרומות רבות למען בני הנוער בכלל ובעיר חיפה בפרט.

mdc_5736-%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%a8-%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%90%d7%95%d7%93%d7%99%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%94-07092016

מר יעקב זעירא

מר יעקב זעירא שכל את בנו עודד (דדי) במלחמת לבנון הראשונה (82). מאז הוא פעיל ומתנדב שנים רבות בארגון "יד לבנים" וכיהן כיו"ר הסניף בחיפה במשך 19 שנים.
במסגרת תפקידו, דאג למשפחות שכולות באזור חיפה ופקד באופן קבוע משפחות הזקוקות לתשומת לב ולתמיכה נפשית. כמו-כן יזם פרויקטים רבים, ובהם, תלמידים פוקדים משפחות שכולות לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, אלבום לנופלים, קיום פעילויות שוטפות בבית יד לבנים, ארגון טיולים יומיים ונופשים ברחבי הארץ, הקמת חלקת קבורה להורים שכולים בחלקה צמודה לבית העלמין הצבאי, ופעילויות נוספות למען רווחת ההורים השכולים.
מר זעירא מלווה את משפחות שכולות בכל ימות השנה, מסייע בהנצחת הנופלים. בשכונת מגוריו נווה שאנן דואג לטפח את גן הבנים ונוטל חלק פעיל בטקסי יום הזיכרון המתקיימים בגן.
כיום מכהן מר זעירא כגזבר הארגון וחבר הנהלה וממשיך לתרום בפעילותו לרווחת המשפחות השכולות.

השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס

דמות מופת אשר פעילותו הציבורית והמשפטית , משיקות זו לזו ותרומתו לעיר חיפה בפעילויותיו אלה הן רבות שנים. הקריירה הציבורית, המשפטית והשיפוטית שלו עשירה ומגוונת בתפקידים אשר להם תרומה ניכרת למערכת המשפט בישראל, והשפעתם של החברה הישראלית משמעותית ביותר.
בשנת 1999 נבחר לכהן כנשיא ביהמ"ש המחוזי בחיפה ומילא את תפקידו נאמנה עד למינויו בשנת 2005 למבקר המדינה, תפקיד בו כיהן עד לשנת 2012. בתפקידו, היה מהפכני בגישתו למוסד הביקורת וגילה אומץ לב במלחמתו בשחיתות מוסדית. לינדנשטראוס היה פתוח לשמוע דעות שונות, לדון בהם ולגבש עמדתו. הוא פיתח קשרים אמיצים עם מוסדות ביקורת במדינות שונות ואף זכה לאותות הכרה מנשיאי אוסטריה, פולין וגרמניה.
השופט לינדנשטראוס ייסד ועמד בראש התנועה למען ארץ ישראל הטובה, תנועת מתנדבים על מפלגתית, לסובלנות ושיפור איכות החיים והחברה בישראל מעל 20 שנה. התנועה קיבלה את פרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים לשנת 1991 על פעולותיו לעידוד הסובלנות בחברה הישראלית.
השופט לינדנשטראוס זכה באותות הוקרה רבים:
אביר איכות השלטון לשנת 2009 מטעם "התנועה למען איכות השלטון בישראל".
אות תנועת "אומץ" לשנת 2012, על תרומתו הרבה להרמת קרנו של מוסד מבקר המדינה והפיכתו לגוף מרכזי במאבק בלתי מתפשר בשחיתות השלטונית – 2012.
עמית כבוד של "האקדמיה גורדון – המכללה לחינוך 2013".
יקיר "לשכת המבקרים הפנימיים בישראל" – 2013.
היכל המשפט הייחודי בחיפה הוקם לא מעט בזכותו של השופט לינדנשטראוס. את בנייתו ליווה מקרוב, באופן אינטנסיבי ביותר עד להשלמתו, והותיר את חותמו באופי ההיכל, נגישותו לציבור והפונקציות השונות שבו. על כך יש להוסיף את הסבת מבנה בית המשפט המחוזי הישן שהיווה אחד מסמליה של העיר חיפה לשלוחת משרד מבקר המדינה בחיפה והצפון. מבנה ייחודי זה מהווה אחד מהמבנים ההיסטוריים המרשימים בעיר חיפה.

mdc_5797-%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%a8-%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%90%d7%95%d7%93%d7%99%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%94-07092016

ד"ר עיסא ניקולא

הרופא הראשון בוואדי ניסנאס הידוע בכינוי "הדוקטור" אשר נרתם למען אוכלוסיות מוחלשות להם העניק שירות רפואי ללא תמורה.בשנת 1976, פתח את המרפאה בלב שכונת ואדי ניסנאס הפועלת עד היום לרווחת תושבי השכונה. בין השנים 1988 – 1998, כיהן כחבר מועצת העיר חיפה, מטעם המפלגה הקומוניסטית
הישראלית ותנועת חד"ש ופעל רבות לקידום השוויון, אחוות העמים והשלום הצודק בין העמים, היהודי-ישראלי והערבי-פלסטיני.
בתקופת כהונתו טיפל באלפי מקרים של משפחות ערביות ויהודיות בעיר, הקדיש זמן רב לקידום שוויון, זכויות והזדמנויות לציבור הערבי בחיפה בתחומי חינוך, רווחה ותשתיות.
אישיותו המיוחדת הקרינה על פעילות המועצה ורבים מחבריה העריכו אותו ונהגו להתייעץ אתו בתחומים שונים. ד"ר ניקולא הפך לאישיות אהודה ביותר גם לאחר סיום כהונתו כחבר במועצת העיר וממשיך לפעול במרפאתו ומתנדב במסגרות תרבותיות ופילנטרופיות בעיר, בדגש מיוחד על קידום המרקם הייחודי של חיפה כעיר יהודית-ערבית משותפת, רב גונית ורב תרבותית.

האחות הנזירה קתרינה פוקס

ילידת אוסטריה, הצטרפה למסדר האחיות הרחמניות. הגיעה לחיפה וכהנה כמנהלת מעון הלב הקדוש בשנים 88 – 97 ושוב משנת 2010 ועד היום.
מעון הלב הקדוש, הינו מעון פנימייתי ציבורי אשר נוסד בשנת 1976, על מנת לתת מענה לצרכיה של אוכלוסייה מיוחדת עם לקות שכלית התפתחותית קשה ועמוקה, מלידה ועד גיל 21, יהודים וערבים. המעון מספק מגוון רחב של שירותים רפואיים וחינוכיים.
בזכות יכולותיה וניהול המוסד במסירות, אחריות והשקעה בילדים, היא טורחת למצוא עבור כל אחד הנאות קטנות ושגרה מכבדת. בעצם עבודתה מספקת הזדמנות לכלל משפחות ההורים של ילדי הלב הקדוש לחיות חיים מלאים ולנהל שגרת חיים.
בעידודה של האחות קתרינה, כל החגים של בני כל הדתות נחגגים יחדיו בפעילויות משותפות ביוזמתה. פעילות זו מקרבת בין לבבות החולקים חוויות דומות, ללא הבדל מין, דת וגזע.
האחות קתרינה, מעורבת בכל הנעשה במעון, פועלת מתוך שליחות וערכים הומניים ואנושיים של כבוד האדם וקדושת החיים, מגלה רגישות אנושית מיוחדת, אכפתיות, חום ואהבה לדיירים ולמשפחותיהם ולצוות העובדים, ובולטת בצניעות ואדיבות. פוקס פועלת ללא לאות לקידום חיים משותפים בין יהודים וערבים.

mdc_5883-%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%a8-%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%90%d7%95%d7%93%d7%99%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%94-07092016

מר משה שטטמן

ראויה לציון, עבודתו הציבורית והמסורה ופעילותו הענפה והמבורכת עבור כלל תושבי חיפה, ובמיוחד הפצת מורשת ישראל והחינוך הדתי.
בכל תפקידיו הציבוריים ובמיוחד בעבודתו בעיריית חיפה במשך שנים רבות כחבר מועצת העיר, חבר הנהלת העירייה וכן היה 14 שנים סגן ראש העיר, פעל רבות לקידום אורח החיים הדתי, סייע בבניית בתי כנסת ומקוואות, שיעורי תורה ועוד.
בשנים אלה הוביל את הקהילה הדתית בחיפה להישגים מרשימים ובהם: הקמת בית ספר "יבנה" ומתנ"ס בקרית שמואל, מתן הקלות במיסים ואגרות לבתי כנסת, תנועות נוער ומוסדות חינוך, הפיכתו של החוף השקט בבת-גלים לחוף רחצה נפרד לגברים ונשים ועוד.
מר שטטמן תמיד מצא דרך להיות מעורב, מפשר ומגשר בין קהילות, עמדות ודעות ומוצא זמן לכל דבר ועניין. כל זאת ברוח טובה ובנכונות אין קץ לעזור ולסייע ככל שנדרש. אישיותו המחברת, תומכת והמשתפת הקרינה על סביבתו ויצרה סביבת עבודה נעימה וחברית.
מר שטטמן זכה להרבה הערכה והערצה מכל החוגים בעיר, בנה גשרים בלשונו, לשון חכמים הנשמעת בנחת, תוך ציטוט עשיר של דברי תורה וחוכמה, המקרבים את הלבבות.

השופטת (בדימוס) טובה שטרסברג כהן

השופטת שטרסברג-כהן כיהנה כשופטת בביהמ"ש השלום והמחוזי בחיפה. בין השנים 1994 – 2003 כיהנה כשופטת בביהמ"ש העליון.
יש לציין את תרומתה החשובה במישור הלאומי, לקידום מערכת המשפט בישראל. שטרסברג כיהנה כשופטת בכל הערכאות בכישרון רב, בהגינות ואומץ וקידמה ערכים של זכויות אדם, שוויון, סובלנות והגינות. היא כתבה פס"ד בעלי חשיבות עקרונית, המשמשים תקדים בישראל ואף זכו לתהודה והוקרה בינלאומית.
השופטת שטרסברג-כהן, הניעה את גבולות האחריות בנזיקין בכל הנוגע לכללי הסיבתיות, ובכך הובילה לעידן חדש ומרתק בתחום, בהכירה בפיצוי על אובדן סיכויים. זוהי גישה חדשנית החורגת מעבר לגבולותיה של מדינת ישראל ויוצרת בסיס להבנה מחודשת של כל דיני הסיבתיות.
לאחר פרישתה מביהמ"ש העליון, מונתה לכהן כנציבת תלונות הציבור על שופטים והיתה הראשונה לכהן בתפקיד חשוב זה. בתקופת כהונתה הניחה את היסודות לתפקיד לבאים אחריה. לאחר פרישתה שבה להתגורר בחיפה, ומאז פעילה ותורמת לחיי העיר, מרצה באוניברסיטת חיפה, פעילה כמגשרת ובוררת ועוד.

תגובות